תביעה ייצוגית: כלי טוב לחברה או נשק מזיק? 

אם חושבים על זה בפשטנות, מוסד התביעה הייצוגית אולי הינו רעיון טוב עבור האדם מן הישוב שמרגיש שנעשה לו עוול, אבל הוא רע עבור הגופים והארגונים שצריכים להתמודד עם תביעות שונות, מוצדקות יותר או פחות. חשוב שנצא מחשיבה פשטנית זו וננסה לחשוב על כך באופן אחר.

בשורות הבאות לא נתמקד באדם מן הישוב שחושב על הגשת תובענה ייצוגית או בארגון הנתבע אלא ננסה לחשוב באופן כללי יותר. נבחן את מוסד התביעה הייצוגית ביחס למדינה בכללותה ולסביבה החברתית-כלכלית: האם מוסד התביעה הייצוגית מועיל לחברה ולמדינה או שהוא מזיק להן?

יתרונות התביעה הייצוגית

חיסכון למערכת המשפט: במקום הרבה תביעות קטנות שמתנהלות במקביל, כל התביעות מרוכזות יחדיו וכך בית המשפט יכול לטפל בכולן בבת אחת. הדבר חוסך כסף למדינה, מקצר את זמן ההתדיינות בבתי המשפט ולמעשה חוסך גם לגוף הנתבע זמן ומשאבים: במקום להתמודד עם מקרים קטנים רבים הוא מרכז את כל המאבק המשפטי במקום ובזמן אחד.

יוצר שוויון שמקום שאין בו שוויון: היחיד איננו בעל משאבים כמו הגוף שלדעתו גרם לו עוול. התובענה הייצוגית מעניקה ליחיד כוח מול גוף גדול וכך יוצרת מציאות שוויונית יותר. כידוע לכל מי שלמד מעט כלכלה ו/או אזרחות, חברה שוויונית היא חברה שבה הכלכלה בריאה יותר. לכן, מוסד התביעה הייצוגית משרת את כל מי שמהווה חלק מהשיטה, כל אזרח במדינה. בעקיפין, מוסד זה גם תורם גם לגופים הגדולים שלעיתים סובלים מתביעות כיוון שהוא מסייע ביצירת סביבה שוויונית שטובה יותר לעסקים ולכן גם לגוף הנתבע.

מתקן קלקולים ומשפר את המכונה: גם מי שתומך במשק חופשי לחלוטין, בחשיבותם של ארגונים כלכליים לכלכלה וחברה צומחת ומצליחה יודה שלעיתם יש קלקולים ולפעמים יש דברים שצריך לשפר. התובענה הייצוגית מאפשרת למערכת לגלות את הקלקולים הללו וכך יוצרת הזדמנות לתקן אותם. מי שמרוויח מכך הוא לא רק מגיש התביעה אלא המערכת בכללותה שיכולה לשפר את עצמה ולהפוך לטובה יותר.

חסרונות התביעה הייצוגית

מקלות בגלגלי הכלכלה: הפעילות של חברות וארגונים שצריכים לבלות זמן בבתי המשפט כדי להתמודד עם תביעות בוודאי נפגעת וכך הפריון שלהם נפגע. צמיחה מחייבת פריון גבוה והתביעות הייצוגיות פוגעות לא רק בחברה שנגדה מוגשת התביעה אלא במשק בכללותו ובכלכלה עצמה – היא מאיטה את הפעילות ומחייבת הפניית משאבים שיכלו לשמש לצמיחה לתועלת הכלל לטיפול ביחידים ובמטרות מיותרות.

משפטיזציה של החברה: ארגונים וחברות עושים טעויות אבל לא כל טעות היא נושא שבית המשפט צריך להכריע בו. עוולות רבות צריכות להיות מטופלות במרחב הציבורי ולא במרחב החוקי. מוסד התביעה הייצוגית מהווה חלק מהנטייה להפוך את הכול לנושא של דיון משפטי וכך החברה האזרחית מורחקת מהדיון והוא הופך להיות נושא השמור רק ליודעי ח"ן: עורכי דין ויועצים משפטיים ולא האדם מן הישוב.

האקדח, השודד והשריף

תביעה ייצוגית היא נשק השמור לאזרח מהשורה המבקש להתמודד עם גופים שונים, לרוב גדולים ובעלי עוצמה. כמו כל נשק, הוא איננו טוב או רע אלא תלוי בשימוש שהאדם מן הישוב עושה בו. כאשר שודד בנק משתמש באקדח, האקדח איננו אשם – השודד הוא זה שעושה מעשה רע. במקרה שבו השריף מגרש מהעיירה את הפושע הרע על ידי שימוש נכון (ומהיר) באקדח, האקדח איננו טוב או אמיץ – השריף הוא הגיבור שעושה שימוש נכון באקדח.

ויותר מכל: הנשק יעיל רק במידה שבה המשתמש בו יודע איך להשתמש בו. מי שמבקש להגיש תביעה ייצוגית צריך לבחור עורך דין מתאים – כזה שיודע לעשות שימוש נכון בכלי הזה ויותר מכך – יודע מתי כדאי לנסות להשתמש בו ומתי מוטב להימנע מהשימוש בו כיוון שהוא איננו מתאים או חסר תועלת.